התיאטרון של שולמית בת-דורי

מאת ד"ר רויטל איתן

  

ספר זה מבקש לחשוף את יצירותיה של שולמית בת-דורי בתיאטרון הקיבוצי והרפרטוארי ואת טיפולה בשאלות אידיאולוגיות ואמנותיות, וזאת תוך השוואה לעשייה המקבילה לה בשדה התרבותי בארץ. יש לקוות כי הספר יתקן את העוול ההיסטורי המתמשך שנעשה ליוצרת גדולה זו ויעמיד אותה במקומה הראוי בגלריית היוצרים המובילים בארץ.   

 

ספר זה הוא המחקר השיטתי והמקיף הראשון על ארבעים שנות יצירתה ועבודתה התיאטרונית של שולמית בת-דורי - מחזאית, במאית, סופרת, מפיקה, מרצה וחוקרת. שולמית בת-דורי הייתה אישיות פורצת דרך לא רק בתחום המקצועי אלא אף בחייה האישיים: פמיניסטית, יצרית וחושנית, אינדיווידואלית ובעלת השקפות רדיקליות שניסתה להתערות בחברה הקיבוצית, רציונלית ודעתנית, אך גם מעורה במיסטיקה ובסיאנסים, מקיימת חיי נישואין פתוחים, עצמאית ומשוחררת, אך נוטה לתלותיות.

 

במשך שנים רבות נדחקה והודרה שולמית בת-דורי לשולי השיח הציבורי-התרבותי, וזאת חרף חידושיה האמנותיים הרבים ותרומתה לפיתוח ולקידום התיאטרון הארץ-ישראלי והישראלי: בשנות ה-30 יישמה טכניקות מבית מדרשם החדשני של ארווין פיסקטור וברטולט ברכט. בשנות ה-50 יצרה וביימה בעקבות מקס ריינהרט מופעי תיאטרון-המונים בטבע על פי מקורות תרבות יהודיים-עבריים (אחיי גיבורי התהילה). בשנות ה 60-70 חקרה את הפולקלור הישראלי דרך יצירת חגי-עם ועשייה ציבורית (פסטיבל דליה).

 

 

 

 

Please reload

    • Black Facebook Icon
    • Black Twitter Icon
    • Black YouTube Icon