הכל בגלל קוצו של יוד

מאת פרופ' זיוה שמיר

  

בשנת 1876 נפל דבר בישראל: בירחון השחר של פרץ סמולנסקין התפרסמה יצירה שעדיין לא הייתה כמוֹהָ בספרות העברית – שירו הלוחמני של י"ל גורדון קוצו של יוד. בת-שוע, גיבורת השיר, היא "נסיכה" שנולדה עם "כפית של כסף" בפיה, אך נסיבות החיים מורידות אותה מטה מטה והופכות אותה בהדרגה מבת-עשירים יפת-תואר לקבצנית עלובה וכעורה. היא נבראת אמנם ב"בריאת נשיקה" כמו בת אלים מיתולוגית, אך הממסד הרבני הורס את חייה ללא תקומה.

 

נהוג להביא מפי דוסטויבסקי את המימרה "כולנו יצאנו מבין קפלי האדרת של גוגול". אכן, בתולדות הספרות יש קומץ של יצירות מופת שהשפיעו על הדורות הבאים והולידו עשרות "בנים" ו"בני-בנים", כגון הפואמה קוצו של יוד שיצרה סביבה אדווה אין-סופית. דומים לו בהיקף השפעתם – סיפורו של ביאליק ספיח שבהשראתו נכתבו רבים מסיפורי הילדות בספרות העברית וספרו של עגנון שירה שהוליד כמה וכמה רומנים על גיבור השרוי בסתיו ימיו, המנסה להצהיל את אפרורית חייו באהבה מאוחרת. יצירות כאלה ממשיכות להשפיע על התרבות העברית עד עצם היום הזה.

 

יצירתו של יל"ג ממשיכה לזעזע את קוראי דורנו ולהשפיע על התרבות העברית גם משום שמצבה של האישה בחוגים החרדיים לא השתנה מימי יל"ג ועד ימינו אנו: הרבנים עדיין דבקים באות המתה, ואינם מתחשבים בצורכי החיים המתחדשים. המוני בית-ישראל עדיין עולים לקברי צדיקים, ומאמינים בקדושים, בקמעות ובאמונות טפלות. בחיי עמנו, גם דברים של מה בכך – מסמר או בורג זעיר, או אפילו שמועת-שווא שמקורה בשנאת-חינם – עלולים להחריב עיר שלמה, אם לא למעלה מזה. הספר הכול בגלל קוצו של יוד מאתר את רישומה של הפואמה היל"גית אצל גדולי היוצרים שלנו: למִן מנדלי מוכר ספרים, ח"נ ביאליק, ש"י עגנון, יעקב שטיינברג ונתן אלתרמן, ועד הסרט הערת  שוליים של יוסי סידר.

 

 

 

Please reload

    • Black Facebook Icon
    • Black Twitter Icon
    • Black YouTube Icon