מעל כל במה

מאת פרופ' זיוה שמיר

 

ביאליק הטביע חותָם על כל תחוּם שבּוֹ שלח את ידו: שירה, סיפורת, אגדה, מסה, ספרות ילדים ועוד. רק תחום אחד נשאר לכאורה מיותם, ללא חותָמו האישי, והוא התאטרון. אף-על-פי-כן ביאליק נמשך לתאטרון כבחבלי-קסם, ויצירתו מעידה על חשיבה תאטרונית מורכבת: יש בה מונולוגים, דיאלוגים וקריאות, aside, קטעי סולו ומקהלה, חלוקה ל"מערכות" עם "תפאורה" מתגוונת, מופעי ריקוד עם הוראות כוריאוגרפיה מרומזות, פעלולי תאורה ואבזרי במה. לאה גולדברג זיהתה את הפוטנציאל התאטרוני החבוי ביצירת ביאליק בשעה שעיבּדה את אגדת שלושה וארבעה שלוש פעמים למען הבמה העברית.

 

פעמיים נקטעה הקריירה התאטרונית של ביאליק: בפעם הראשונה - כשאחד-העם החזיר לו את המונולוגים הדרָמָטיים מפי העם שנשלחו לפרסום בהשַּׁלִחֹ,ַ מִבּלי שהעריך כראוי את החידושים הרבים ששולבו בהם. בפעם השנייה – כשחיבר ביאליק בערוב ימיו טרילוגיה של מחזות מקראיים, אך לא השלימהּ עקב מסעו לניתוח שממנו לא שב. לאחר מותו נעלם כתב-היד, ולא נודעו עקבותיו.

 

הצירוף "מעל כל במה" לקוח מתוך שירו של ביאליק ראיתיכם שוב בקוצר ידכם. המשורר ראה בחזיונות הנביאים את מופעיו הראשונים של התאטרון העברי, והִרבּה בכתיבת שירי חזון ומשא שבהם קרא דרור לנטיותיו הדרָמָטיות שלא נתממשו. הספר עוקב אחר זיקתו של ביאליק לתאטרון, למן מערכוני הבוסר שחיבר בימי לימודיו בישיבה בווֹלוֹז'ין, עבור אל תרגומיו למחזות מִספרות עַם ישראל (הדיבוק) ומִספרות העולם (וילהלם טֶל והמערכה ראשונה של יוליוס קיסר) וכלה בתעלומת המחזה האבוד שתמשיך להעסיק את חקר ביאליק גם להבא.

Please reload

    • Black Facebook Icon
    • Black Twitter Icon
    • Black YouTube Icon