רוצי, נוצה: אלתרמן בעקבות אירועי הזמן

מאת פרופ' זיוה שמיר

  

אלתרמן העמיס על כתפיו את המשימה הקשה ביותר שנטל על עצמו משורר עברי בזמן מן הזמנים: להנציח בשיריו את צבעי התקופה האפלה ביותר בתולדות עַם ישראל ואת התקופה המוארת שידע העם מעודו, בהבינוֹ אל נכון "כַּמָּה דַּק הַתָּג / שֶׁבֵּין טֶרֶם-שׁוֹאָה וְעֶרֶב-חָג", ככתוב בשירו ליל המצור מתוך שמחת עניים. הוא עשה כן בכישרון רב ובהתמדה חסרת תקדים. "טוריו" השבועיים הם התגובה המשמעותית ביותר של משורר כלשהו בשנות מלחמת העולם השנייה, השואה והתקומה. גם בחטיבות יצירה אחרות תיעד אלתרמן את אירועי הזמן. כאשר קרא לנוצה לרוץ ולנסות להדביק את מראות הזמן ומוראותיו, הוא ידע היטב שהוא רץ ריצת יחיד למרחקים ארוכים; שבמשימת המעקב אחרי אירועי השעה אין לו אח ורע בין סופרי דורו, בארץ ובעולם כולו.

 

הספר רוצי, נוצה עוקב בעיקר אחר צדם התמטי-אידאי של "שירי העת והעיתון", ובוחן את עמדתם בנושאים בעלי חשיבות לאומית ממדרגה ראשונה: בסוגיית טוהר הנשק, בסוגיית "מי הוא יהודי?", בנושאי דת ואמונה, בנושא מקומו של איש הרוח במדינה ובחברה הנתונות במצור, וכיוצא באלה נושאים שהעסיקו את מחברם בשנות המלחמה, המאבק על עצמאות ישראל ושנותיה הראשונות של המדינה.

 

 

 

 

Please reload

    • Black Facebook Icon
    • Black Twitter Icon
    • Black YouTube Icon